הוצאת דיבה ולשון הרע בטוויטר/X ובטיקטוק: פוסטים, סרטונים ושיתופים

בשפה היומיומית משתמשים בשני המונחים לתיאור פגיעה בשם הטוב. הבדיקה כאן היא לפי חוק איסור לשון הרע: תוכן הפרסום, זיהוי הנפגע, ההפצה וההגנות. אין צורך שמדובר יהיה במאמר ארוך; החוק מכיר גם בפרסום באמצעות תמונה, צליל ואמצעים אחרים. [1]

נניח שאדם אומר ״לא התחברתי לתוכן של היוצר הזה״. השוו זאת לסרטון המציג את אותו יוצר לצד טענה שהוא גונב כסף מעוקביו. אלה דוגמאות מומצאות. ההבדל ממחיש מדוע לא בודקים רק את הטון אלא גם מה הקהל מבין שמיוחס לאדם.

מסר יכול להיווצר מהשילוב בין הדיבור, התמונה, הכיתוב והעריכה. הכותרת שמתחת לסרטון יכולה לשנות את הבנתו, וכך גם קטע שנחתך מתוך אירוע ארוך יותר.

לכן, לצורך בדיקה, שמרו את הרצף ולא רק צילום של פריים אחד. רשמו את המשפטים המדויקים ואת הזמנים שבהם נאמרו. אם הטענה היא שהסרטון נערך באופן מטעה, שמרו גם את המקור שיש בידיכם והצביעו על ההבדל בלי לשנות אותו.

בסרטון תגובה, לרבות יצירה שמשלבת סרטון אחר לצדה או בתוכה, צריך להבחין בין החלק שהועתק לבין הדברים שהוסיף היוצר. עצם השימוש בכלי עריכה של הפלטפורמה אינו עונה לשאלת האחריות המשפטית.

X מאפשרת שיתוף מחדש וכן Quote — שיתוף הכולל התייחסות נוספת. [3] בבדיקת הפרסום חשוב לשמור את המקור ואת התוספת בנפרד, לצד התצוגה המשותפת שלהם.

לדוגמה, אדם משתף טענה ומוסיף ״זו הוכחה למה שכולנו ידענו״; אדם אחר משתף אותה כדי להפריך אותה. שני הפרסומים דורשים קריאה בהקשר. אין להסיק אחריות רק מכך שלשניהם מופיע אותו כפתור שיתוף.

גם תגובה קצרה יכולה להיות פרסום בפני עצמה. אם אתם מבקשים לבדוק שרשור, הביאו את התגובה המדויקת יחד עם הפוסט שאליו נכתבה ועם ההמשך הרלוונטי.

ברע״א 1239/19 שאול נ׳ חברת ניידלי תקשורת בע״מ, מיום 8.1.2020, בית המשפט העליון הבחין בין שיתוף לבין לייק בפייסבוק: שיתוף עשוי להיחשב פרסום לצורך חוק איסור לשון הרע, ואילו סימון לייק אינו פרסום במתכונת שנדונה. אין פירוש הדבר שכל שיתוף גורר חיוב; עדיין נבחנים יתר התנאים וההגנות. [2]

בפסקה 6 התייחס בית המשפט גם לציוץ חוזר בטוויטר כפעולה מקבילה לשיתוף. עם זאת, ההליך עצמו עסק בפייסבוק. אין להציג אותו כהכרעה פרטנית בכל סוג של Repost, סרטון תגובה או יצירה משולבת בטיקטוק. יש לבדוק את אופן הפעולה ואת התוכן במקרה הנוכחי.

המסקנה המעשית: העובדה שמישהו אחר ניסח את הדברים אינה מספיקה לבדה כדי לשלול אחריות על הפצתם מחדש.

ביקורת חריפה אינה בהכרח לשון הרע. מנגד, התווית ״דעה״ או ״בדיחה״ אינה מחליפה את בחינת המשמעות בהקשר. צריך לבדוק גם הגנות, ובהן אמת הפרסום ועניין ציבורי, או תום לב בנסיבות שקובע החוק. [1]

כדי להכין את החומר לבירור, כדאי להפריד בין שלושה דברים: מה נאמר במפורש, מה לטענתכם משתמע, ואילו עובדות תומכות בעמדתכם. אל תציגו את הפרשנות שלכם כאילו היא ציטוט מהסרטון.

לפי סעיף 3 לחוק, הזיהוי עשוי להשתמע מהפרסום או מהנסיבות. שם מלא אינו תנאי הכרחי בכל מקרה. [1]

לצורך הבדיקה, ציינו אילו פרטים קושרים את הפרסום אליכם: תמונה, תפקיד, מקום עבודה או תיאור אירוע. אם אחרים פנו אליכם בעקבותיו, שמרו את ההודעות. אין להניח שכל הצופים זיהו אתכם רק מפני שאתם הבנתם למי התכוון המפרסם.

כאשר התוכן כולל גם שימוש בתמונה אישית או חשיפת מידע פרטי, יכולה להתעורר שאלה נוספת. להרחבה ראו פרסום תמונה ללא רשות ופגיעה בפרטיות.

התחילו ברשימה מסודרת: קישור לפרסום המקורי, שם החשבון, מועד הגילוי, קישורים לשיתופים שראיתם והדברים שנוספו בכל אחד מהם. תעדו את נתוני הצפייה הגלויים עם מועד התיעוד; אל תציגו אותם כמספר האנשים הייחודיים שנחשפו או זיהו אתכם.

שמרו תגובות רלוונטיות ופניות להסרה. הימנעו מהפצת הסרטון שוב לקבוצות נוספות רק כדי לבקש תגובות. אפשר להפנות לבדיקה באופן ממוקד, בלי להרחיב את החשיפה. הנחיות נוספות נמצאות במדריך שמירת צילומי מסך וראיות.

לאחר תיעוד אפשר לבחון דיווח לפלטפורמה, פנייה למפרסם או פעולה משפטית. אין להבטיח שפלטפורמה תסיר תוכן, וזהות של חשבון אנונימי דורשת בדיקה נפרדת. אם יש גם איום או חשיפה רגישה, ציינו זאת מיד בפנייה הראשונית לצורך הערכת הדחיפות.