לשון הרע בוואטסאפ: מתי הודעה בקבוצה או בפרטי עלולה להוביל לתביעה?

השוו בין שתי הודעות לדוגמה: ״אני לא מרוצה מהדרך שבה הוא מנהל את ועד הבית״, לעומת ״הוא לוקח לעצמו כסף מקופת הוועד״. הראשונה מביעה ביקורת; השנייה מייחסת מעשה חמור. זו אינה קביעה שהראשונה תמיד מוגנת או שהשנייה תמיד תוביל לפיצוי. התוכן וההקשר הם שקובעים.

סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע עוסק בפרסום העלול להשפיל, לבזות או לפגוע, בין היתר, בעיסוקו של אדם. לא די בתחושת עלבון אישית: בוחנים את משמעות הדברים בעיני הקורא הסביר בנסיבותיהם. גם זיהוי מתוך ההקשר יכול להספיק, בלי ששמו המלא של הנפגע נכתב. [1]

כן, היא עשויה להיחשב פרסום. לפי סעיף 7, העוולה האזרחית יכולה להתקיים בפרסום לאדם אחד נוסף מלבד הנפגע, בכפוף ליתר התנאים. אין צורך בקבוצה של מאות אנשים. סעיף 2 מגדיר פרסום בהרחבה, ובפרסום בכתב מתייחס גם למצב שבו הכתב עשוי היה, לפי הנסיבות, להגיע לאחר. [1]

קבוצה של חמישה שכנים וקבוצה של מאות לקוחות אינן זהות בהיקף הפגיעה, אבל גודלה הקטן של קבוצה אינו מעניק חסינות כשלעצמו.

נניח שראובן כותב לשמעון: ״אל תעשה עסקים עם לוי, הוא מרמה לקוחות״. ההודעה פרטית, אך הדברים על לוי נמסרו לאדם אחר. לעומת זאת, הודעה שנשלחה רק לנפגע מעוררת שאלה אחרת. גם אז אין להסתפק בכלל גורף: צריך לבחון את נסיבות ההגעה האפשרית של הכתב לאחר בהתאם לסעיף 2. [1]

לפני שפונים למשרד, כדאי לרשום מי שלח, מי קיבל ומי האדם שעליו נכתבו הדברים. שלושת התפקידים האלה אינם תמיד שייכים לאותם אנשים.

״אתה בלתי נסבל״ ו״פיטרו אותו כי גנב מהקופה״ הם ביטויים שונים. לצד הטון הפוגעני, המשפט השני מציג טענה עובדתית. גם התוספת ״לדעתי״ אינה מוחקת ייחוס של גניבה או מרמה.

כך גם לגבי כעס: הוא חלק מהנסיבות, לא תשובה אוטומטית לשאלת האחריות. חשוב לשמור את השיחה שלפני ההודעה ואחריה, משום שמשפט מבודד עלול להציג תמונה חלקית.

הפרסום נעשה בסרטון או בפוסט ברשת אחרת? קראו על לשון הרע בטוויטר/X ובטיקטוק.

החוק כולל פרסומים מותרים והגנות. הגנת אמת הפרסום שבסעיף 14 דורשת אמת ועניין ציבורי. סעיף 15 מגן על פרסום שנעשה בתום לב בנסיבות המנויות בו; תחושה סובייקטיבית שהמפרסם ״התכוון לטוב״ אינה מספיקה לבדה. [1]

בת״א 55171-09-20 כהן נ׳ נדיב, שניתן בשלום פתח תקווה ביום 3.12.2023, נדונו פרסומים על חבר ועד ועל שימוש ברכוש המשותף. בית המשפט מצא בפרסומים שנבחנו לשון הרע, אך הכיר בהגנות אמת הפרסום ותום הלב ודחה את התביעה. [2]

המסקנה המעשית: לא מספיק לזהות ניסוח שלילי. לפני תביעה צריך לבדוק גם את הראיות שמאחוריו ואת ההגנות האפשריות.

הודעה שמגיעה דווקא ללקוחות או לעמיתים עשויה להיות משמעותית לפרנסה. בדיקה ראשונית תכלול לכן לא רק כמה אנשים היו בקבוצה, אלא גם מי הם ומה הקשר שלהם לעסק.

בת״א 43039-09-17 עזר נ׳ קורן, שלום תל אביב, 11.9.2018, נדונו פרסומים מטעם בעלת פעוטון על סייעת לשעבר שפתחה פעוטון מתחרה. בית המשפט דחה את טענות ההגנה וקבע שהדברים פגעו בשמה ובמוניטין המקצועי שלה. נפסק פיצוי של 35,000 ש״ח, ובנוסף 2,500 ש״ח הוצאות ו־9,400 ש״ח שכר טרחת עורך דין. [3]

זו דוגמה לפגיעה המכוונת לקהל רלוונטי לפרנסה, ולא תעריף לפיצוי בכל הודעה בקבוצת הורים.

להרחבה על פרסומים הנוגעים להורים ולאנשי חינוך: לשון הרע בקבוצת הורים.

אין מחירון להודעת WhatsApp. סכום שנפסק בתיק אחר אינו תחזית לתיק שלכם. כדי להמחיש את ההבדלים, הנה שני מקרים נוספים:

בת״א 37895-03-24 רביב נ׳ קדם ביטון, שלום ירושלים, 25.5.2026, נדונה הודעה בקבוצת הרחוב במסגרת סכסוך על כריתת עצים. בית המשפט בחן את רצף הביטויים והנסיבות, דחה את ההגנה ופסק 3,000 ש״ח פיצוי ועוד 2,000 ש״ח שכר טרחה. ההתנצלות נשקלה בקביעת הפיצוי. אין לקרוא את פסק הדין כאילו עסק רק בשתי המילים ״אדם רע״. [4]

בתלה״מ 53408-10-19 פלונית נ׳ פלוני, משפחה טבריה, 3.11.2021, נדונו פרסומים של בן זוג לשעבר בוואטסאפ ובפייסבוק. התביעה התקבלה בחלקה ונפסקו 18,000 ש״ח פיצוי ועוד 2,000 ש״ח הוצאות ושכר טרחה. [5]

לפני שמנקבים בסכום דרישה חשוב לברר מה פורסם, מה אפשר להוכיח ומה מטרת הטיפול: למשל, הפסקת הפצה, הסרה או פיצוי. עצם משלוח מכתב דרישה אינו מבטיח שהמפרסם יסכים לדרישות.

האחריות אינה אוטומטית, אבל גם אין חסינות גורפת.

בפסק הדין המאוחד בת״א 49461-12-23 בן שמעון נ׳ תמיר ובת״א 56979-11-23 בן שמעון נ׳ בשן ואח׳, שניתן בשלום תל אביב ביום 2.7.2026, הוטלה אחריות על מנהלי קבוצות בגין פרסומים של חבר אחר. בית המשפט בחן את ידיעתם, יכולתם לפעול והתנהלותם לאחר הפניות. נפסקו פיצויים של 20,000 ש״ח נגד קליינמן, 40,000 ש״ח נגד בשן ו־30,000 ש״ח נגד תמיר, לצד חיובים נלווים. [6]

זהו פסק דין של בית משפט שלום, לא הלכה מחייבת של בית המשפט העליון. אין להסיק ממנו שכל מנהל חייב לפצות על כל הודעה. אם פניתם למנהל, שמרו גם את הפנייה ואת תשובתו.

מה המשמעות של פנייה למנהל הקבוצה? קראו על אחריות מנהלי קבוצות WhatsApp.

בת״א 64723-03-22 אורגד נ׳ מירון, שלום רחובות, 16.8.2023, נקבע שבנסיבות שנדונו עצם הסרת חבר מהקבוצה אינה פרסום לשון הרע, והתביעה סולקה על הסף. [7]

צריך להבחין בין פעולת ההסרה עצמה לבין הודעה פוגענית שעשויה להתלוות אליה. אם נכתב הסבר להסרה, יש לבדוק גם אותו בנפרד.

לפני תגובה בקבוצה, עצרו ושמרו את החומר באופן מסודר:

● צילום ההודעה עם פרטי השולח, התאריך והשעה, ככל שהם גלויים לכם. ● ההודעות הסמוכות, ולא רק המשפט הפוגע. ● שם הקבוצה והמידע הידוע על קהל הנמענים בזמן הפרסום. ● תיעוד של פניות להסרה, תשובות, תיקונים והתנצלויות. ● מסמכים על השלכות ממשיות, למשל הודעת לקוח שביטל התקשרות בעקבות הפרסום.

שמרו את המקור במכשיר ואל תסתפקו בעותק ערוך או חתוך. השתמשו רק במידע שיש לכם גישה מורשית אליו. אל תפיצו שוב את ההודעה לקבוצות נוספות לשם איסוף תגובות. איכות התיעוד ומשמעותו דורשות בדיקה; צילום מסך אינו מבטיח לבדו הוכחה מלאה של כל עובדה.

לרשימת תיעוד מסודרת: איך לשמור צילומי מסך וראיות לפרסום פוגעני.